על נזילות משברים וריביות שליליות

מעביר אליכם מאמר מאד חשוב - לעיון ומחשבה
מאת: זיו פניני, פורסם ב-11 במאי, 2009תגיות: בנק ישראל, פק"מ, ריבית

לאחרונה, החל בנק ישראל לרמוז על אפשרות של ריבית שלילית על פיקדונות קצרי טווח. בצורה זו רוצה הבנק המרכזי, במקביל לקניות אג"ח ארוכות בשוק המשני, להוריד את הריבית הארוכה ולשחרר את מחנק האשראי בשוק הריאלי
באתר בנק ישראל ניתן למצוא גרף של התנודה בריבית במשק בשנתיים האחרונות. לדעתי, גרף זה לא מראה בצורה נכונה את התמונה בשוק הריביות הישראלי.
אם היינו יכולים לראות את גרף השינוי בריבית הקרדיטורית הקצרה הממוצעת הבנקאית בשנתיים האחרונות, או את גרף הריבית הדביטורית הקצרה הממוצעת הבנקאית לתקופה זהה, נראה את התמונה הנכונה.
המרווח גדל בצורה עצומה והבעיה היא שכל הורדות הריבית תורגמו במלואן (ואף יותר מכך) בריבית הזכות, אך מרווחי הסיכון בבנקים עלו פלאים וריבית ההלוואה לא ירדה ולעיתים אף עלתה! זאת ועוד - גודל המסגרת הצטמצם ונוספו תנאים מגבילים רבים לקבלת אשראי זה.
גם במערכת החוץ-בנקאית המצב אינו טוב, שכן החברות מחזיקות באג"ח בשוק המשני בתשואה כל כך גבוהה, עד שקיים פוטנציאל סביר שלא יוכלו לשלם את מלא ההתחייבויות בטווח הקצר. כך שגם הנפקה מחודשת ארוכה יותר לא עומדת על הפרק.
היכן אפוא סימני השאלה העולים מהתנהלות בנק ישראל?
האם באמת המפקיד הקרדיטורי, שמקבל בין 0 ל-0.5% ריבית (שנתית!) לתקופה קצרה, צריך מס כדי להרתיע אותו? ואם אכן יירתע, האם לא ניכנס לסיכון של משבר נזילות?
האם לא צריך לטפל יותר בצד של הריביות הדביטוריות? נראה את בנק ישראל מבצע את הצד השני של משוואת הריבית השלילית - הלוואות! קח כסף כהלוואה וקבל ריבית כל תקופה.
האם הבעיה טמונה בריבית הגבוהה או שמא בפחד מפני אי פירעון ובמינוף גבוה מדי על ההון העצמי?העסקים הישראלים לא מלינים רק על גובה הריבית. הם מלינים על כך שאינם מקבלים את מסגרת האשראי שהם צריכים, בזמן שהם צריכים.
בחו"ל הבנק המרכזי מתערב בעקום הממשלתי, כדי להוריד את הריבית הממוצעת על משכנתאות (לב ליבו של המשבר). אצלנו מתערב בנק ישראל בהשטחת העקום, כדי להעלות את הדולר במסווה של עזרה לאג"ח הקונצרני.
האם באמת צריך לאלץ את המפקיד השמרן והחסכן שהצליח לא להיפגע במשבר הנוכחי (לפחות לא ישירות) להשקיע בנכסי סיכון, כדי להצליח להמשיך ולחסוך?
האם עברנו ממצב, שבו יש לדון האם כדאי לרגולטור להתערב לעיתים רחוקות בשווקים כשיש כשל שוק, למצב שבו יש לדון האם לעיתים רחוקות יש לתת לשוק לתמחר לבד את מחיר שיווי המשקל?
לסיכום וללא קשר ישיר למשבר, על בנק ישראל להבין כי המונח "להחזיק את הקלפים קרוב לחזה" בפרשת בנק הפועלים מגיע מתחום הפוקר. במשחק זה, כאשר היריב אינו נסוג ומשווה את הקופה, אין אפשרות להמשיך ולהחזיק את הקלפים. צריך גם להראות אותם.

ותחשבו על זה....

יוסי תגר

הבלוג הפיננסי